חלומות מתגשמים 2023

פעם מזמן כשהייתי ממש צעירה אהבתי לטייל בעולם לבד,

את הטיול אחרי צבא התחלתי לבד, התעקשתי על הלבדות שלי,

הבנתי כבר אז שכך אחווה יותר את המקומיים, אבין את תרבותם ועולמם,

כמובן שיצא לי לטייל גם עם בני זוג, חברות טובות אבל משהו בחוויה של להיות לבד קסם לי תמיד.

את העשור החדש בחיי בחרתי לחגוג בטיול לבד, בשקט עם עצמי בלי הפרעות,

אני מניחה שבגלל שהעשור הקודם היה אינטנסיבי, באימהות, בעסק הנישתי שהקמתי,

בקורונה ששיבשה את חיינו, רציתי מקום שבו רוח וחומר נפגשים ונפאל היתה הבחירה,

ארץ של מלאכות יד, נופים מטריפים, אנשים נעימים וגם האחות הקטנה של הודו שאני כל כך אוהבת.

זאת היתה בחירה מושלמת, יצאתי בתחילת ינואר – זאת תקופת off season" " בלי הרבה תיירים ורעש,

קטמנדו היא עיר מרתקת, מצד אחד עיר סואנת כיאה לבירה ומצד שני יש בה הרבה נקודות מילוט למקדשים יפים ועתיקים,

מקדשים בודהיסטים והינדואיסטים מרהיבים ביופיים, הלכתי הרבה ברגל, זללתי מלא מומו ולא הפסקתי לשתות צאי מתוק.

פגשתי חברים נפאלים מהעבר מהתקופה שחייתי בגואה והם עבדו בה והיה נעים לגלות שהחיים מטיבים עימם,

טיילתי בעמק ובעיקר רציתי לראות ולחקור מלאכות יד,

נסעתי לבאקטפור עיר שנשלטה על ידי מלכים, הרבה מקדשים יש בה ולמרות שרעידת האדמה ב2015 גרמה לה נזקים קשים,

הם הספיקו לשפץ מחדש וכבר אין זכר להריסות, היא קצת עיר שהזמן עמד בה מלכת.

בקרתי אצל אומני ציור טאנגקה שמרתק לראות אותם ישובים על מחצלות או כסאות נמוכים ושעות מציירים עם מכחולים דקיקים פרטים קטנים וסופר מדויקיים,

יש לי תמונה של מעגל החיים שרכשתי לפני 25 שנים שעד היום תלויה אצלי בסלון.

בקרתי במפעל נייר, כל העשייה היא בעבודת יד ודי מדהים מה יוצא משם עם ציוד מיושן אבל הרבה תשוקה,

משם המשכתי לכיכר הקדרים, בכיכר מיוצרים כדי חרס  – ראיתי איש מסובב עם מקל אובניים ענקיים

וברגע שהם מסתובבים הוא זורק חימר ומתחיל לייצר כדים קטנים עד שהאובניים נעצרות,

היה מדהים לראות אובניים ידניות ומה אפשר להספיק ולייצר עד שהן מפסיקות.

בנפאל יש הרבה ליבוד, הלכתי לבקר באחד המפעלים ולראות צורות עבודה של ליבוד רטוב ויבש,

זה היה מרתק ואני בטוחה שאם הייתי צריכה לעבוד במפעל, הייתי בוחרת לעבוד במפעל ליבוד,

זה הרגיש כאילו הן מגיעות למתנ"ס לחוג מלאכות יד, נפגשות עם נשים אחרות, הידיים לא מפסיקות לעבוד והפה לא מספיק לדבר,

חלקן יושבות בחוץ מתחת לשמש החמה ועובדות, חלקן מגיעות עם הילדים כי אין להן סידור עבורם,

אז יש גם בליל של קולות ילדים ברקע, איכשהו הכל מתנהל ברוגע והרמוניה.

ליבוד היא מלאכה עתיקה – פעם כחיינו כשבט נשים היו נאספות יחדיו ומכינות ביחד את מלאכות הבית,

קולעות ביחד סלים, מכבסות ביחד, מלבדות בדים ועוד ועוד, זאת היתה דרך נהדרת לשמר את הידע,

לא רק של מלאכות אלה בכלל ידע שעובר מאמא לבת , מאשה לאשה,

לא בכדי בחברות מערביות הידע הזה נעלם והוא מונגש על ידי אנשי מקצוע

כמו יועצות הנקה/שינה/טיפת חלב/ ועוד.

אומנם סיפרתי רק על נשים, אבל היו גם כמה גברים בודדים בעבדו במפעל….

ניתנה לי ההזדמנות והעברתי סדנת פיות לקבוצת נשים וגבר, היה לי כל כך כיף לחלוק בחזרה ידע  ולהפיץ את קסם הפיות.

נפאל היתה טובה אלי, 2023 התחילה עם חלום שהגשמתי ואני בהוקרת תודה על השפע בחיי.

חזרתי הביתה לחמימות המשפחתית, המדברית

ולעסק המתוק שלי .

נתראה שוב בקרוב.