הודו עם ילדים – חלק ג

מדינת ראג'סטן – פושקר – המדבר קרא לנו

דלהי הייתה עצירת ביניים רגע לפני שמדרימים לפושקר, שבמדינת ראג'סטן – מדינת אלף לילה ולילה.

שם פגשתי את מר קאהר, הודי מקסים שעבדתי איתו בעבר כשתפרתי קולקציית בגדים. הוא בגיל של אבא שלי, ומתנהג ממש כמו אבא – חם, דואג, עדין. התארחנו אצלו ובמשפחתו לארוחת ערב טעימה ומפנקת.

אבל מה שבאמת הרשים את הילדים? כורסת המסאז' המתכווננת בסלון…

למחרת, יחד עם ורד – חברה אהובה שהגיעה לפושקר כדי להכין קולקציית בגדים – עלינו על רכבת. הנסיעה הייתה נעימה, ונויה כבר התחילה להרגיש טוב יותר עם מזג האוויר המתחמם.

הגענו למלון של הודי נשוי לישראלית, עם שתי בנות בגיל של נויה. אפילו חגגנו יום הולדת לאחת מהן – עם מתנפחים על הדשא וילדים קופצים באושר טהור.

אחרי כמה ימים עברנו למלון מפנק יותר עם בריכה – כי נהיה כבר ממש חם, וגם כי פגשנו שם כמה משפחות שהכרנו קודם במנאלי. הילדים התחברו מיד, והייתה תחושת המשכיות מרגשת.

יצאנו לטיולים בכרכרה במדבר הקסום – והלב הרגיש שאנחנו ממש בתוך סצנה מתוך "אלף לילה ולילה".

ביום אחד נסענו לבקר את "איש האלו" – סדהו שבחר לחיות חיי סגפנות ייחודיים. סדואים רבים בהודו נודרים נדרים קיצוניים כדי להתקרב לנירוונה. "איש האלו", למשל, אוכל רק תפוחי אדמה. אם רוצים לבקר אותו – מביאים לו מנחת תפוחי אדמה.

אז כמובן שהבאנו שקית אלו, ואפילו הוספנו כמה שקיות תפוצ'יפס – שיהיה גם קצת קריספי…

בפושקר בעיקר נחנו, שתינו שייקים ומיצים כל יום, הסתובבנו ליד האגם שם יש מפגשים כל אח"צ, אנשים מנגנים ומעבירים בנחת את הזמן, היה לנו הרבה מה ללמוד מהקצב של החיים בישראל.

קנינו מזכרות ומתנות לקראת החזרה, ונפרדנו לאט־לאט מהקסם המדברי.

לדרך חזרה לדלהי בחרנו באוטובוס לילה – מהסוג שנקרא Rooms on Wheels – דרגשי שינה בתוך אוטובוס. חוויה מפתיעה ומאוד נוחה עם ילדים קטנים.

וכמובן – הודו היא הודו. לא הכל עובר חלק. בדרך היה פנצ'ר – תמיד זה קורה בכביש נידח ותמיד לוקח זמן לתקן. אבל מה שמיוחד בהודים – זו הקבלה. אף אחד לא מתעצבן, אין תלונות. רק שקט ושלווה.

יש לנו הרבה מה ללמוד מהם – מהפשטות, מהסבלנות, מההכלה.

הודו היא מדינה שמצטלמת כל כך יפה, אני אוהבת בה כמעט הכל, היא ארץ של ניגודים, טוב ורע, עושר ועוני, היא לא תמיד קלה לעיכול, אבל הרבה פעמים שמקלפים את השכבה החיצונית, מגלים נשמה גדולה ומי שיש לו סבלנות, מתאהב בה וחוזר אליה שוב ושוב.

כמה טיפים קטנים מהלב:

פושקר עם ילדים – עיר רגועה יחסית, נעימה לשיטוטים, ואפשר למצוא מלונות קטנים עם חצר ובריכה – זה בונוס ענק בימים חמים.

התחברו למקומיים – משפחות, בעלי חנויות, סדואים – חלק מהקסם של המקום נמצא באנשים שבו.

אוכל פשוט וטוב – פושקר צמחונית, והאוכל המקומי טעים וזול. לא לפספס את הדוסה, הצ'אי ואת דוכני המיצים.

כרכרות במדבר – חוויה מושלמת עם ילדים! גם קצרה, גם ציורית, גם פוטוגנית.

קחו הכל ברוח טובה – אם האוטובוס מאחר, אם החשמל נפל, אם משהו לא מסתדר – תזכרי: הודו מלמדת אותנו לשחרר ולנשום.