איזו התרגשות, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת בלוג,

אז קודם כל-  ברוכים הבאים, שמחה מאד שאתם פה.

שברתי את הראש עם מה כדאי להתחיל בפוסט הראשון, והבנתי שדי מתבקש לכתוב איך התחלתי לעצב ולייצר פיות, וקצת לספר על עצמי כדי שנכיר, לא?

כשאני חושבת על זה, מילדות אף-פעם לא ידעתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. הדבר היחיד שידעתי ורציתי הוא לטייל בעולם. כמיטב המסורת, גם אני יצאתי לטיול לאחר הצבא, אבל אם כבר להגשים את החלום, רציתי להגשים אותו לבד, ללא שותפים למסע. לא ידעתי שהטיול הזה יכתיב את מי שאני ומה שאני היום.

ה"טיול" שלי נמשך לאורך שני עשורים, כשהמנוע שמוביל אותו היה יצר הסקרנות שלי, חשיפה לתרבויות חדשות, אהבת הטבע, והחופש המוחלט לבחור כל יום מחדש לאן מועדות פני.

כל אלו השאירו אותי נפעמת מהעולם הקסום שגיליתי. הכרתי אנשים שונים מתרבויות שונות, טיילתי במקומות עצרי נשימה, חוויתי חוויות מטורפות.

עם השנים יצר הסקרנות גבר ופשוט לא יכולתי להפסיק.

התמכרתי לתחושת החופש וחייתי על פי מוסכמות שיצרתי לעצמי.

מכל המקומות והיבשות בהן ביקרתי, התחברתי למזרח הרחוק בכלל ולהודו בפרט. הודו היא מקום קוטבי שמגלם בתוכו עושר ועוני, עומק ושטחיות, חיים ומוות. היא מקום מעורר מחשבה וחשיבה, שהוביל אותי לשאול שאלות רבות ולא תמיד לקבל תשובות. הודו נכנסה לי מתחת לעור ועמוק לנשמה, בזכות הצבעים העזים, הריחות החזקים ,הטעמים החריפים והמתוקים, נופים עם עושר של אגמים, הרים ויערות ויותר מכול, האנשים החמים.

חייתי בהודו און אנד אוף כעשור וחצי, וכשחיפשתי להתפרנס תוך כדי תנועה, הבנתי שאבחר באופנה, כיון שהודו היא מעצמת טקסטיל ויש בה מלאי עצום של בדים, צבעים ודוגמאות. הסארים המתנופפים ברחובות  והטורבנים של גברי ראג'סטן, הפנטו אותי, והתחלתי לייצר קולקציות בגדים לנשים ולמכור אותן בגואה, בה התגוררתי. מצוידת במזוודות מכרתי את עיצוביי בשוק המקומי, באיביזה, תאילנד, דרום אפריקה ועוד. תקופת הנוודות שלי הייתה מלאה בשפע רוחני וחומרי כאחד.

חייתי את החלום לאורך שנים.

לימים הכרתי את בעלי אורן, שהצטרף למסעותיי, ועם הזמן, ובנוסף לשינויים שעברתי בחיים,

הנישואים והאימהות, החלטתי לחפש אחר מקום קבע.

אני מניחה שהייתי רוויה ואולי עייפה מאורח החיים שבחרתי.

חזרתי לישראל, הביתה, לשכונה בה נולדתי וגדלתי שאני כה אוהבת בהרצליה.

לאחר תקופה קצרה אורן ואני שמענו על יישוב קטן וקסום בשם צוקים, וכשירדנו למדבר לראות אותו, התאהבנו.

"אילנית, אני מרגיש שהגענו הביתה", אמר אורן, והוא לא טעה. תחושת הטבע העוטף, המרחבים הפתוחים ותחושת השלווה גרמה לנו להחליט לנטוע כאן יתד ולהקים פה את ביתנו.

כמי שהגיעה לצוקים מתחום האופנה, לקח לי זמן קצר להבין שאופנה אינה הצד החזק בערבה ועלי לחשב מסלול מחדש. התחלתי לעבוד בגנים אנתרופוסופיים, ותוך כדי השתלמתי בלימודי וולדורף.

הלימודים היו אינטסיביים, אך משמעותיים והחזירו לי את חדוות היצירה ואת הרצון לייצר פיות. כך נולד "טלפלא-עולם של פיות", שכיום פועל בכפר האמנים של צוקים, בו עובדים אמני היישב.

אז למה באמת פיות? כי יש בפיות העצמה נשית, כי כולנו גדלנו על פיות ואהבנו אותן ואני לגמרי מאמינה בקסם שהן מפיצות ובמסר שהן מעבירות, אני אוהבת את הרכות והצבעוניות שלהן ובמיוחד את זה שהן באמת מכניסות שמחה והרמוניה לכל מקום שהן מגיעות…

הסטודיו הוא מקום מפלט עבורי. שם אני חולמת, מתנסה ויוצרת את הפיות שלי, שמייצגות את האני מאמין שלי: פיה זה "סטייט אוף מיינד". היא מייצגת אנרגיה של שמחה, אמונה והכרת תודה בכל הניסים שהיקום מזמן לנו. תוך כדי תנועה נוצרה לי סדרה של פיות שאני אוהבת וגאה, כמו פיית האהבה, פיית השיניים, פיית הדרך, פיית המודעות ועוד מקבץ של פיות חזקות ומקסימות.

זהו חברים לפעם הזאת, מקווה שנפגש שוב בבלוג הבאה

ובינתיים מאחלת לנו ימים יפים. וכמובן מוזמנים לשאול, להגיב ולשתף באהבה.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support